מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
מחוז דרום
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

הוראת העברית בבתי הספר העל יסודיים

share
שתפו עמוד:
הוראת העברית בבתי הספר העל יסודיים

הוראת עברית (הבנה, הבעה ולשון) בחינוך העל-יסודי שמה לה למטרה לשפר את הכשירות הלשונית של התלמידים בקריאה, בכתיבה, בהאזנה ובדיבור ולשכלל אותה.
כישורי ההבנה וההבעה המטופחים במסגרת לימודי עברית משמשים את הלומד בכל מקצועות הלימוד. הוא הדין בכל הנוגע לכתיבת עבודות, לחלופות בהערכה, לניסוח דברים בכתב ובעל פה בסיטואציות שונות בחיי היום־יום וכיוצא בזה.
בתוך כך המורים לעברית רואים עצמם שומרי הסף של העברית התקינה והתקנית במרחב הבית-ספרי, ומבקשים להנחיל לתלמידיהם את אהבתם לשפה על עושרה, יופייה ומכמניה.

הוראת העברית בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה

חטיבת הביניים היא צומת מרכזי בכל הנוגע לעיסוק בשפה במסגרת הלמידה. שיעורי העברית מעמיקים את הידע המטה-לשוני ומבקשים לתת בידי התלמיד כלים להבנה
מעמיקה של המערכת הלשונית בשפה העברית, הבנה שתשריש אצל הלומד שפה רהוטה ותקנית בדיבור ובכתיבה ותסייע בקריאה ובהבנה של טקסטים מורכבים ומגוונים.

מטרות מרכזיות של הוראת העברית בחטיבת הביניים

  • טיפוח עניין וסקרנות כלפי הלשון בכלל וכלפי הלשון העברית ודרכי השימוש בה בפרט.
  • הוקרת הלשון העברית על רבדיה מתוך הבנת ערכה הרוחני לעם היהודי ומתוך הבנת תפקידה המרכזי בתהליך התחייה הלאומית.
  • שיפור הכשירות האוריינית הדבורה והכתובה בשפת האם עברית על־פי תוכנית הלימודים בעברית ובהתאמה ליעדי משרד החינוך.
  • שילוב טקסטים מסוגים שונים ומתחומי דעת שונים בשיעורי העברית: הבנה, הבעה ולשון לשם תרגול והטמעה של המיומנויות האורייניות בקריאה, בכתיבה, בדיבור ובהאזנה ושל הנושאים הלשוניים.
  • טיפוח הכשירות הלשונית של התלמידים ושימוש תקין בלשון.
  • שילוב של מיומנויות אורייניות בשיעורי המקצועות השונים בבית הספר בסיוע המורים לעברית.
  • שילוב התקשוב, לרבות הכלים הדיגיטליים, בהוראת העברית.
  • גיוון בדרכי הערכה חלופיות והטמעת התלקיט בתהליך ההוראה-למידה.
  • שיפור עמדות התלמידים כלפי המקצוע עברית.
בחטיבה העליונה מתרחשים מהלכי הוראה ולמידה שמעמיקים ומרחיבים את העיסוק בעברית ומתוספות מטרות 
  • טיפוח הכשירות הלשונית של התלמידים – השליטה בלשון, הכושר להשתמש בכלים הלשוניים לצרכים אקדמיים ואחרים: הרחבת אוצר המילים, שכלול ההבעה בכתב ובעל־פה וההבנה של טקסטים; שימוש תקין בלשון – בהגייה, בכתיב, במשמעות, בנטייה, בתצורה ובתחביר; גיוון וגמישות משלבית והתאמת הלשון לנסיבות השיח.
  • גילוי החוקיות בלשון על סמך התבוננות בתופעות לשון ובתהליכי לשון אגב עמידה על הדינמיות שלה.
  • הכרת הכוחות המשתתפים בעיצוב העברית: המורשת הלשונית, הצורך בהרחבת אוצר המילים, השוואת המערכת (ההיקש), האופניות הלשוניות ועוד – והמודעות למתח שביניהם.
  • טיפוח עניין וסקרנות כלפי הלשון העברית והוקרתה.

אוריינות לשונית היא היכולת להשתמש בשפה דבורה וכתובה למגוון מטרות חברתיות, לימודיות ואישיות. היא כוללת את היכולת להבין ולהעריך טקסטים דבורים וכתובים ולהתמצא בהם, לבטא מחשבות ורגשות, לנסח רעיונות ודעות ולהגן עליהם, להציג מידע בצורה בהירה ולכידה (קוהרנטית) ולנהל תקשורת איכותית עם אחרים. כל זאת בהתאמה לנסיבות ולקהל היעד ומתוך ידיעה של הלשון והיכרות עם אוצרותיה בזיקה למטען התרבותי והחברתי שהיא נושאת.

פעילות ותחומי אחריות

צוות ההדרכה מטעם הפיקוח על הוראת העברית פועל בתוך בתי הספר.

עיקריה של ההדרכה
  • לתת מענה לצורכי המורים, לקידום ההוראה וטיובה, להעלאת ההישגים של התלמידים במקצוע העברית ולקידום שליטתם במיומנויות האוריינות המשמשות אותם בלימודיהם בכל תחומי הדעת.
  • לקדם את מטרות המשרד ואת יעדי הפיקוח על הוראת העברית.
  • לסייע למורים לעברית, לבתי הספר ולרשויות בקידום יוזמות בתחום הדעת ובמימושן המיטבי.

נוסף על כך אנו מקיימים מדי שנה ברחבי המחוז מעטפת של השתלמויות בתחום הדעת לכלל המורים לעברית בחט"ע ובחט"ב.

בעלי תפקידים