השפה הערבית היא ציר מרכזי בהתפתחות חיי הפרט במגזר הבדואי. היא שפת התקשורת בה מביע הפרט את מחשבותיו. השפה הערבית מקיימת את תופעת הדיגלוסיה, כך שהבדואים משתמשים בדיאלקט המאפיין אותם ומשמש כשפת תקשורת בחיי היום יום. בשנים האחרונות חדרו לדיאלקט הבדואי רכיבים של דיאלקטים ערביים אחרים בשל המגע היום יומי עם דוברי דיאלקטים ערביים אחרים ובעיקר עלי ידי כלי התקשורת המזמנים סביבות דיבור של דיאלקטים אחרים.
אנו נדרשים ללמד בבתיה"ס את השפה הערבית התקנית הסטנדרטית החל מהגן ועד ביה"ס התיכון. השפה הערבית היא מקצוע ליבה הזוכה למספר השעות הגדול ביותר מתוך אמונה שהשפה הערבית היא מרכיב חשוב בעיצוב אישיותו וזהותו של התלמיד במטרה לסייע לו בהכרעות עצמאיות מבוססות על מודעות ביקורתית בכל שלבי חייו.
החינוך הלשוני בא לפתח תלמיד אורייני בעל יכולת להשתמש בשפה בעל פה ובכתב באופן תקני ושתאפשר פיתוח מיומנויות של קידום חשיבה אינטלקטואלית. התפיסה של הוראת השפה מבוססת על רכישת שפה בהיבט הפונקציונאלי המודרני בדגש על המורשת והספרות. קידום השפה הערבית משמעותו קידום שאר מקצועות הלימוד ששפת הלימוד בהם היא השפה הערבית.
פעילות ותחומי אחריות
פיקוח, מעקב והדרכה המבוססים על תוכניות הלימודים. קידום הפיתוח המקצועי וימי עיון לכל מורי שכבות הגיל. העשרה בתכנים כמו: תוצרים, חומרי הוראה, דגמי הוראה, משחקים ומצגות.